ראש מערך הסייבר הישראלי מונה 4,800 אירועים עוינים בחודש אחד

בריאיון ליומון הגרמני Die Welt, שצוטט בידי רויטרס ב־29 ביוני 2026, אמר תא״ל (מיל׳) יוסי קרדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, שישראל רשמה כ־4,800 אירועי סייבר עוינים ביוני 2026, לעומת כ־1,600 ביוני 2025, בסבב הקודם של העימות בין ישראל לאיראן. ב־2025 טיפל המערך ביותר מ־26,000 מתקפות, עלייה של 55% לעומת 2024.

היעדים נעו מתשתיות קריטיות וארגונים מרכזיים ועד עסקים קטנים ובינוניים, ובהם משרדי עורכי דין ורואי חשבון, והציבור הרחב. לדברי קרדי, מתקפות על תשתיות קריטיות נהדפו עד כה, בעוד חברות שהיה קל יותר לפרוץ אליהן ספגו לא פעם מחיקה של מערכותיהן. הוא תיאר את מערך הסייבר האיראני כ״מערכת רב־שכבתית״: חטיבות סייבר של ממש במשמרות המהפכה ובצבא, ומתחתן אזרחים ופעילים שתוקפים מתוך אמונה או בתשלום. תעמולה דיגיטלית, כולל סרטוני אנימציה שנוצרו בבינה מלאכותית, היא חלק מאותו קמפיין, אמר. ״אין הפסקת אש במרחב הסייבר.״ (הציטוטים מתורגמים)

למה זה חשוב המודל השכבתי שקרדי מתאר, יחידות מדינתיות מעל מאגר של האקטיביסטים מזוהים ושכירים, הוא הסיבה שבזירה הזו ייחוס ומחקר שחקני איום חשובים יותר מחתימות של נוזקות. הקבוצות שמוחקות משרד רואי חשבון קטן אינן אלה שבוחנות רשת חשמל, והגנה מפני האחת אומרת מעט על האחרת.